שיעור ראשון

הטייס האוטומטי

מישהו שאל, "מורי, להיכן מכוונת תודעתך?".

ג'ושו אמר, "למקום שבו אין תבנית".

— "ספר הזן של ג'ושו", בתרגומו של יואל הופמן

בכל יום אנו מבצעים/ת פעולות רבות ושונות. על רובן איננו חושבים/ות כלל וכלל. אנו מקדישים/ות מעט מאוד מחשבה מודעת, אם בכלל, לנהיגה ברכב, לשטיפת הכלים או לשטיפת שיניים.

ביצוע הפעולות הללו בצורה אוטומטית משחרר משאבי עיבוד חשובים למוח שלנו ומאפשר לנו לבצע את הפעולות הללו עם הרבה פחות מאמץ מנטלי ומפנה משאבים לביצוע פעולות אחרות, לפעמים אפילו תוך כדי ביצוע אותן פעולות אוטומטיות – לדוגמה שיחת טלפון תוך כדי נהיגה.

עם זאת, לאוטומטיות הזאת יש מחיר – ביצוע של פעולות אוטומטיות הוא ביצוע ללא מחשבה, מתוך תבנית ולכן ללא חופש בחירה. פעולה אוטומטית מתרחשת ללא מודעות מלאה למתרחש וללא מודעות כזאת, חופש בחירה איננו אפשרי.

כאשר אנו פועלים/ות בצורה אוטומטית, התגובות שלנו לאירועים חיצוניים, כגון הגילוי שאחד מבני ביתנו שוב שכח לשטוף כלים, או לארועים פנימיים, כגון מחשבה על משימה שמלחיצה אותנו בעבודה, יקרו בצורה שמותנית בהרגלים שלנו, במצב הרוח שלנו ובדברים אחרים שאינם בשליטתנו. פעמים רבות, תגובות אוטומטיות כאלו אינן מועילות כלל ואף עשויות להוביל להגברה של מצב רוח קיים או לתחושה של מתח והעדר רווחה.

משימתנו הראשונה בקורס זה היא איפה, לזהות מתי אנו פועלים/ות בצורה אוטומטית ומתי אנחנו פועלים/ות מתוך מודעות ויכולת לבחור. באופן מבלבל משהו, זיהוי העובדה שאנו פועלים/ות בצורה אוטומטית, מהווה למעשה מעבר לפעולה מודעת. הדבר חשוב כל כך שנאמור זאת שוב: ברגע שזיהינו שאנחנו פועלים/ות מתוך האוטומט, כבר הכנסנו לפחות מידה מסויימת של מודעות שלא הייתה קיימת קודם ויצרנו אפשרות בחירה חדשה.

תרגיל הצימוק שביצענו בשיעור מדגים לנו כיצד תשומת הלב שלנו נודדת מהרגע הנוכחי – אל מחשבות, זכרונות ורעיונות. פעמים רבות, אנחנו לא באמת מודעים/ות וחווים/ות בצורה בלתי אמצעית את הצימוק אותו אנחנו אוכלים ברגע זה! אבל תרגיל הצימוק גם מראה לנו כיצד על ידי המעשה הפשוט של הבאה מכוונת של תשומת הלב אל הרגע הנוכחי ואל החוויה החיה, אנחנו יכולים/ות לשנות את החוויה שלנו ואת ההשפעה שיש למעשה שכזה.

גם סריקת הגוף שבה התנסנו לראשונה בשיעור מאפשרת לנו לתרגל את היכולת לשלוט בתשומת הלב שלנו ולהזיז את המיקוד שלה, כרצוננו. כך אנחנו גם מגבירים את המודעות לאזורים בגוף שיתכן שאנו נוטים לשכוח ביום יום. תרגיל סריקת הגוף גם מעמת אותנו באופן ישיר עם נדידת המחשבות שלנו ועם הקושי להשאיר את תשומת הלב שלנו ממוקדת כרצוננו. כל אלו הם טבעיים ואין לראות בנדידת המחשבות כשלון או אי הצלחה בתרגול – ההיפך הוא הנכון.

על ידי חיזוק היכולת שלנו להביא תשומת לב כרצוננו ולמקד אותה, נוכל להיות מודעים ומודעות יותר ויותר לזמנים שבהם אנחנו פועלים/ות בצורה אוטומטית ולהביא יותר מודעות ולכן יותר בחירה לרגעים אלו. התרגול לא נועד להביא אותנו למצב כלשהו, ואחת היא לנו למה אנחנו שמים לב – תשומת הלב לתחושה ברגל טובה בדיוק כמו תשומת הלב לכך שמחשבותינו נדדו! 

"דבר ופעל מתוך מודעות השרויה באשליה, והצער ילך בעקבותיך כמו הגלגלים הנעים בעקבות השור המושך בעגלה. דבר ופעל במודעות צלולה, והשמחה תלך בעקבותיך קרובה כמו צילך, בלתי מעורערת."

— הדהאמפאדה

תרגול סריקת גוף

תרגול סריקת הגוף עשוי להפגיש אותנו עם דברים רבים: שעמום, שמחה, תחושת גרד, פליאה, אי נוחות פיזית או חוסר שקט.

אם אתם/ו משתמשים/ות באפליקציית Insight Timer, תוכלו לפתוח את ההקלטה הזאת דרך האפליקציה בקישור הבא.

הקלטות נוספות של הנחיות למדיטצית סריקת גוף באורכים שונים ניתן למצוא בקטעי ההעשרה בתחתית הדף.

ישנן כמה איכויות שעשויות לסייע לנו בתרגול:

שחרור ממטרה

כאמור, מטרת התרגיל איננה להגיע למקום או מצב כל שהוא. כל תחושה שעולה היא טובה כמו האחרת, בין אם היא נעימה או איננה נעימה. למעשה, גם מודעות להעדר כל תחושה טובה באותה מידה! באותו אופן וכפי שכבר צויין, גם הגילוי הפתאומי שבילינו חלק קטן או גדול מזמן התרגול בנדידת מחשבות הוא רגע של מודעות וחזרה של אפשרות הבחירה וככזה גם הוא תרגול של תשומת לב. אנחנו יכולים לשחרר את עצמנו מציפיה לתרגול נעים או מהנה – יתכן שהוא יהיה כזה ויתכן שלא (וסביר יותר שאותו תרגול יהיה לעיתים כך ולעיתים כך), אין הדבר משנה דבר.

מאמץ נכון

המאמץ הנדרש מאיתנו בתרגול הוא זה של להביא את עצמנו אל הכרית (או המזרון, או הכסא) ולהתחיל לתרגל. מרגע שעשינו זאת, יקל עלינו להרפות ופשוט להתמסר להנחיות. התמדה וחזרה – אם שוב ושוב אל הכסא או המזרון או בעת התרגול עצמו, השתחררות מהמחשבות והפניית תשומת הלב חזרה אל תחושות הגוף, הן כל המאמץ הנדרש.

אי שיפוטיות

אין שום דרך להיכשל במדיטציה. איננו מודטים (כן, יש מילה כזאת) גרועים, או מודטות טובות. אנחנו פשוט עושים ועושות את מה שצריך להיעשות מבלי למדוד את עצמנו. אין במה להצליח, אין כיצד להיכשל. אנחנו פשוט חווים וחוות את החוויה של ביצוע התרגול.

עניין

אנחנו מיטיבים/ות לעשות את מה שמעורר בנו עניין. התבוננות שיש בה סקרנות, מבט שרואה כפי שראינו משהו לראשונה, בדיוק כמו בתרגיל הצימוק. משחק ואפילו שובבות, הן מרכיבים נפלאים להפיג חוסר שקט או תחושת שעמום שעשויים בהחלט לעלות בשעת התרגול. הזכרו בעצמכם כילדים וילדות יוצאים החוצה ומתנסים במשהו חדש תוך איבוד תחושת הזמן!

"אמנות החיים אינה היסחפות אדישה ולא אכפתית מחד וגם לא היאחזות מבוהלת מאידך. היא מבוססת על היותנו רגישים לכל רגע, על התייחסות אל הרגע כחדש וכייחודי לגמרי, על תודעה פתוחה וקולטת במלואה."

— אלן ואטס

תרגיל תשע הנקודות

צייר/י ארבעה קווים מבלי להרים את העט ומבלי לחזור על קוים בכדי לחבר את כל תשע הנקודות:

9 נקודות שחורות במבנה שריג ריבועי

תרגילי בית לאחר השיעור הראשון

  1. תרגל/י את סריקת הגוף שש פעמים לפני שאנו נפגשים שוב. זנח/י כל ציפיה להרגיש משה מסויים תוך הקשבה להקלטה. למעשה, וותר/י על כל הציפיות לגבי התרגול. רק תנו לנסיון שלך להיות הנסיון שלך. הניחי לשיפוטיות, רק המשך/י לבצע את התרגול, ואנחנו נדבר על כך בשבוע הבא.
  2. אם את/ה מוצא/ת את הדבר מתאים, תעד/י את החוויות שלך ביומן או מחברת תרגול בכל פעם שאת/ה מקשיב/ה להקלטה. כמו כן, רשום/מי כל דבר שעולה בתירגול בבית בכדי שנוכל לדבר עליו בפגישה הבאה. יומן התרגול הביתי מיועד לתיעוד שלך בלבד- לא נבקש לראות אותו בשום שלב.
  3. בחר/י פעולה שגרתית אחת בחיי היומיום שלך והשתדל/י במכוון להביא מודעות של דקה-אחר-דקה לפעילות זו כל פעם שאת/ה מקיים/ת אותה. האפשרויות כוללות – להתעורר בבוקר, לצחצח שיניים, להתקלח, להתנגב, להתלבש, לאכול, לנהוג, להוציא את הזבל, לערוך קניות, להתניע את המכונית – כל דבר שאת/ה עושה כל יום – פשוט מקד/י את הידיעה שלך לגבי מה שאת/ה עושה בזמן הפעולה.
  4. אכול לפחות ארוחה אחת באופן קשוב כמו שאכלת את הצימוק.
  5. עשה/י את תרגיל תשע הנקודות ושים לב לתגובות שלך בזמן הביצוע.

העשרה

כאן תוכלו למצוא חומרי העשרה ותכנים נוספים שעוסקים בנושא השיעור:

סריקת גוף – הנחיות אלטרנטיביות

עוד על הטייס האוטומטי

"הטייס האוטומטי" הינו כינוי שאנו משתמשים בו כדי לתת שם למכלול של תופעות שמתרחשות במוח שלנו.

הנה קטע וידאו קצר של ד"ר כהנמן, המספר על היבט של הטייס האוטומטי המשפיע על החשיבה שלנו ושעל גילויו הוא זכה בפרס נובל: 

וכאן תוכלו למצוא טקסט המסביר על היבט אחר של "הטייס האוטומטי", זה שאותו אנו חווים בעת נדידת מחשבות בזמן מדיטציה: 

"מהפכת המוח הנח", אתי בן סימון וד"ר חגי שרון, גלילאו, מתוך אתר "הידען"